שוקרון שמעון נ' עולם יפה מעץ בע"מ ואח'

פסק דין

בפני תביעה בגין נזקי גוף. התובע יליד 1941 ונגר במקצועו. ביום 10.6.2003 עסק התובע בהרכבת ארון. העבודה הנדרשת התבצעה בחלקו העליון של הארון, בגובה של למעלה מ-2 מ' מעל הרצפה. התובע עמד על הסולם וביצע את עבודתו בהתאם. תוך כדי עבודתו, בעומדו על הסולם, איבד את שיווי משקלו ומעד. כתוצאה מכך נפצע התובע, אושפז ונזקק לטיפול רפואי ושיקומי ונגרמה לו נכות לצמיתות בתחום האורטופדי.

התובע טוען כי אירוע התאונה נגרם בשל התרשלות הנתבעת, בכך שלא נקטה זהירות סבירה במקום העבודה וכי הפרה כללים בפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש). הנתבעת 1 טוענת כי הנפילה אירעה בשל רשלנותו של התובע אשר לא נזהר בעבודתו. הנתבעת 2 טוענת כי התאונה נגרמה עקב איבוד שיווי משקל בעת עמידה על סולם ולפיכך אין בכך כל רשלנות מצד הנתבעת 1 . כמו כן היא טוענת לבטלות הפוליסה בזמן אירוע התאונה מסיבות שיפורטו בהמשך.

הנתבעת 1 שלחה הודעת צד ג' לחברת הביטוח איילון וכן לסוכן הביטוח מוטי הרשקו בטענה כי הצעת הביטוח לא הוצגה בפניה טרם חתימתה וכי סוכן הביטוח הטעה את הנתבעת 1 בתנאי הביטוח שנתנו כיסוי חלקי בלבד ובכך התרשל כלפי הנתבעת ולכן יש לחייבם בשיפוי בגין כל סכום שיחויבו בגינו.

בסופו של דבר, הנתבעת 1, שפורקה בנתיים, לא התייצבה לדיון לפיכך ההודעה לצד ג' נדחית ואין צורך לדון בה.

נסיבות אירוע התאונה:

התובע מספר בסעיף 2 לתצהיר עדותו הראשית כך:

"עבדתי בנגריה של מעבידתי, הנתבעת, באיזור התעשייה בראשון לציון. נדרשתי לעבוד בגובה. לצורך זה עליתי על סולם. במהלך העבודה הסולם שימש לי כמשטח עבודה ועמדתי עליו בזמן עבודה בגובה של כ200 ס"מ מעל לפני הרצפה. במהלך העבודה, הסולם זז ממקומו מסיבה כלשהי. עקב כך איבדתי את שיווי המשקל ונפלתי ארצה, וזאת בהעדר כל אמצעי למניעת נפילה מגובה, ובהעדר אמצעים לאחיזת יד בטוחה. מן הראוי לציין שאיש לא עזר לי ולא תמך בסולם במהלך ביצוע עבודה זאת".

בבית המשפט העיד התובע באופן זהה:

"עבדתי על ארון קיר בגובה 2.40 מ' ובשביל להגיע למעלה הייתי צריך לעלות על סולם וכשהייתי צריך לרדת, הסולם זז קצת ואיבדתי שיווי משקל ונפלתי"

(ע"מ 3 שורות 16-17 לפרוטוקול בית המשפט).

עוד הוא מתאר את הנפילה:

"העברתי רגל מצד אחד של ה-A לצד השני ואז איבדתי את שיווי המשקל".

(ע"מ 4 שורה 4 לפרוטוקול בית המשפט).

הנתבעת 2 טוענת כי התאונה קרתה שעה שהוא העביר את הרגל מצד אחד לצד שני מתוך מגמה לרדת מהסולם ואיבד את שיווי משקלו.

אין מחלוקת בין הצדדים בדבר נסיבות קרות התאונה, המחלוקת נסובה סביב נושא ההתרשלות בתאונה מסוג זה.

עוולת הרשלנות:

סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין קובעים את יסודותיה של עוולת הרשלנות והם: חובת הזהירות, התרשלות וגרימת נזק. סעיף 36 קובע את היסוד הראשון לפיו, האחריות לרשלנות מותנית בכך, כי על המזיק תוטל חובה כלפי הניזוק שלא להתרשל כלפיו. החובה הינה כללית ומוטלת כלפי כל אדם,

"...כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים, במהלכם הרגיל של הדברים להיפגע ממעשה או ממחדל".

חובת זהירות מושגית וקונקרטית: